#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור דהנצרך לנקביו אסור להתפלל?	"הטור הביא ב' פסוקים, א' הכון לקראת אלקיך ישראל, ב' שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלקים [אכן, רש""י ס""ל דפסוק זו מלמד שלא להפיח בשעת תפילה (פרישה)], וביאר הב""ח דאתי לאורויי דלא מיבעיא דמקבל שכר על אשר נזהר שלא להתפלל בגוף מלא צואה אלא עוד מקבל שכר על אשר התנאה לעמוד לפניו בגוף נקי וחשוב."	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) יכול 2) אינו יכול, לעמוד על עצמו כשיעור פרסה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5da8a3130ade6c1aedc97499d2cef8d871fb483b.jpg"">"	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל שמרגיש בעצמו קצת שצריך לנקביו?	"ביאר האשל אברהם מבוטשאטש (סי' ג' סעי' ג') דכל הרגשת צורך נקבים שעוברת ע""י היסח הדעת מוכח שאין גופו צריך לזה ואינו בכלל צריך לנקביו ואינו אלא שע""י מחשבתו מעורר כעין צריכה, וכשצריך לנקביו באמת אינו יכול לישמט מלהרגיש אפי' בעת שמסיח דעתו לדברים אחרים (קריינא דאיגרתא ח""א סי' רע""ה, פסק""ת אות א'), ועוד הגדיר הגרי""א פארכהיימער בשם הגרח""פ שיינברג זצ""ל דאם היה עושה מלאכתו בביתו ולא יפסיק בעבור הגרשה זו ה""ה לתורה ולתפילה א""צ להפסיק."	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה שיעורו בפרסה?	"1) פרשו הב""ח והפרישה (ס""ק ב') דאמרינן בברכות (ל""ב ע""ב) דחסידים הראשונים היו מתפללים שעה אחת וצריך מעט שהייה לפני כן ואחר כן ועם הכל הוא כהילוך פרסה {אע""פ שהחסידים עצמן היו משהין שעה אחת לפני כן ושעה אחת אחריה}<br>2) החיי""א פי' דבתוך שיעור פרסה כבר נהפך המאכל לצואה וכתיב כל קרבי את שם קדשו, משא""כ במי רגלים מיא עייל מיא נפיק {והצואה נהפך רק סמוך לזמן היציאה מן הגוף} [והקשה הביה""ל (ד""ה שיעור) מה יעשה בתשובת הרשב""א דס""ל דאפי' במי רגלים תפילתו תועבה, ועוד הקשה הביה""ל אם תיכף אחר תפילה עשה צרכיו יהא תפילתו תועבה וזה לא שמענו]"	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השיעור פרסה?	"כתב רע""א בשם גן המלך מדנקט כשיעור פרסה ולא שעה וחומש ש""מ דמשערין אם יכול לעמוד על עצמו כשהוא הולך ולא כשהוא יושב (ביה""ל ד""ה שיעור)"	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים בדיעבד אם אינו יכול לעמוד על עצמו כשיעור פרסה?	"המג""א (ס""ק א') והב""ח ס""ל דא""צ לחזור, הא""ר והדה""ח ס""ל דצריך לחזור ולהתפלל (מ""ב ס""ק ב'), וכתב הביה""ל (ד""ה וצריך) דאין כח בידינו להכריע ביניהם, אמנם הערוה""ש (סעי' א') מקיל דאין זוהמא כ""כ בקטנים."	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בדיעבד אם התפלל והיה יכול לעמוד על עצמו כשיעור פרסה, האם צריך להמתין השיעור פרסה אחר תפילתו או יכול לעשות צרכיו תיכף אח""כ?"	"מותר לעשות צרכיו תיכף אח""כ (מ""ב ס""ק ד', ועי' ביה""ל סד""ה שיעור)"	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יבטל תפילה 1) בציבור 2) בכלל?	"1) עדיף להתפלל בגוף נקי ביחידות, ואפי' אם יכול לעמוד כשיעור פרסה 2) הב""ח סבר דעדיף לבטל תפילה בכלל אפי' אם יכול לעמוד כשיעור פרסה, אכן המג""א (ס""ק א') סבר דבכה""ג מוטב להתפלל ולסמוך על גרסת הרי""ף, וכן פסקו האחרונים (מ""ב ס""ק ה')"	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לגבי ק""ש [ובהמ""ז] אם 1) יכול 2) אינו יכול, לעמוד על עצמו כשיעור פרסה?"	"1) מפמ""ג (א""א ס""ק ב') משמע דמותר לכתחילה לקרות ק""ש, אבל השע""ת (סי' ו' ס""ק ה') סבר דאסור לכתחילה (מ""ב ס""ק ז') 2) אסור לקרות, אבל בדיעבד יצא (ביה""ל ד""ה אפילו, מ""ב ס""ק ו' בשם פמ""ג ומלחמת ודלא כלחם יהודה)"	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מלמד תורה ברבים?	"כיון דיש בו משום כבוד הבריות מותר לשהות לגמרי ולעבור על בל תשקצו שהוא איסור דרבנן ומפני כבוד הבריות נדחה (מ""ב ס""ק ז')"	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין 1) בש""ץ 2) בעל קריאה, שצריך לצאת לנקביו?"	"1) אם יכול לעמוד על עצמו כשיעור פרסה מותר להתחיל דיכול לסמוך על הרי""ף, ואפי' להמחמירים יש להתיר משום כבוד הבריות, אבל אינו יכול לעמוד על פרסה צע""ג אם אמרינן בכה""ג דתפילתו תועבה וברכותיו לבטלה ועובר על לא תשא {לכל הפחות מדרבנן} דאולי משום כבוד הבריות סלקו חז""ל איסורם 2) פשוט דמותר לקרות משום כבוד הבריות (ביה""ל ד""ה היה)"	סימן צב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נתעורר לו לעשות צרכיו באמצע שמ""ע?"	"אם התחיל בהיתר לכו""ע א""צ להפסיק אפי' אם אינו יכול לעמוד עד פרסה. אמנם, כשהגיע לשיעור בל תשקצו [דהיינו כשהוא דוחק הרבה] הרמ""א סבר דצריך להפסיק וכמ""ש התרוה""ד [והא דמשמע מתשובת הרשב""א דא""צ לפסיק היינו כשלא הגיע לבל תשקצו], אבל המג""א (ס""ק ב') סבר כפשטות הרשב""א דא""צ להפסיק אפי' אם הגיע לבל תשקצו, ועוד מצדד לומר דאפי' התרוה""ד מודה להרשב""א דא""צ להפסיק בציבור משום כבוד הבריות, ועוד אפשר לומר דהתרוה""ד מיירי דצריך להפסיק להפחה דצריך להרחיק ד' אמות ולא מקרי הפסק בתפילה כ""כ (וכן פירש הערוה""ש סעי' ו' - ז'). והמ""ב (ס""ק י""א) הביא הדרה""ח דס""ל דמותר להפסיק כשהגיע לבל תשקצו אבל אינו מחויב להפסיק."	סימן צב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הראיה של הרשב""א דאינו יכול להפסיק באמצע שמ""ע?"	"אם א""צ להפסיק אם מי רגליו שותתין על ברכיו [אחר שפסק] כ""ש דא""צ להפסיק כשהוצריך לנקביו. והקשה עליו רע""א מהו הראיה הרי להתפלל בפני מי רגלים אינו אסור אלא מדרבנן משא""כ כשהוצרך לנקביו אסור מדאורייתא, ותי' הביה""ל (ד""ה אם) דלפי הפוסקים דאם מתפלל בפני מי רגלים במזיד צריך לחזור לראש ניחא. אכן, הקשה הביה""ל למה פסק השו""ע כהרשב""א הרי הרשב""א סבר דאם יש מי רגלים בפניו א""צ להפסיק באמצע שמ""ע ומש""ה הוכיח דה""ה כשהוצרך לנקביו, והרי לא קיי""ל כוותיה אלא צריך להפסיק כשמי רגלים בפניו וא""כ מהי""ת דא""צ להפסיק כשהוצריך לנקביו, ודחה הביה""ל דאולי ס""ל להב""י דמסתבר טעמא דהרשב""א דא""צ להפסיק כשהוצרך לנקביו אפי' בלא ראיה ממי רגלים."	סימן צב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשא""א לעמוד על עצמו כלל?"	"פשוט דיפסיק אפי' באמצע שמ""ע, ולא יפסיק בדיבור וא""צ לחזור לראש אלא אם שהה כדי לגמור את כולה (מ""ב ס""ק י""א) [ואע""פ דהביה""ל (ד""ה יותר) דן אם צריך לחזור לראש אפי' כשלא שהה כדי לגמור את כולו כיון שהיה גברא דלא חזיא בשעה שעשה צרכיו מ""מ מסיק דאינו כן]"	סימן צב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם התחיל באיסור [כגון שיכול לעמוד יותר מפרסה] ובאמצע שמ""ע אינו יכול לעמוד על עצמו?"	"מתשובת הרשב""א משמע דלא הקיל אלא כשהתחיל בהיתר אבל כאן שהתחיל באיסור משמע דצריך לחזור לתחילת שמ""ע, וכן משמע ממ""ב (ס""ק י""א) דכתב דא""צ לחזור לראש דוקא משום שקודם התפילה לא היה צריך לצאת לנקביו כלל. {ויש להסתפק אם הגיע סוף זמן תפילה דהמג""א ומ""ב מקילין להתחיל אם יכול לעמוד על עצמו כשיעור פרסה ובאמצע שמ""ע אינו יכול לעמוד על עצמו, האם צריך לחזור לראש, וצ""ע [דכאן התחיל בהיתר אבל מצד שני הוצרך לנקביו קצת]}"	סימן צב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשהתחיל בהיתר, מהו בכלל ענין אחד 1) לתורה 2) לקריאת התורה 3) לפסד""ז 4) לק""ש 5) לשמ""ע?"	"1) יכול לגמור הענין שלא לגרום ביטול תורה [ובפרט אם יכול לעמוד עד פרסה] (ביה""ל ד""ה קורא) 2) עד מפטיר [ומותר עד שיעור בל תשקצו, והערוה""ש (סי' קמ""ו סעי' א') מחמיר דדינו כבאמצע שמ""ע] {ואם נתעורר לו באמצע המפטיר, נראה דלפי המ""ב (לקמן סי' קמ""ג ס""ק ו') אינו יכול לשמוע לההפטורה, ולפי הערוה""ש (שם סעי' א') יכול לשמוע לההפטורה} 3) עד ברכו [ומקיל לענות ברכו אם יכול לעמוד עד פרסה (מ""ב ס""ק ט'), ועי' לעיל בסי' נ""ה כשיצאו מקצת העשרה באמצע פסד""ז אם יכול לומר קדיש, וגם אם יצאו באמצע קדיש אם יכול לומר ברכו ומסתימת הדברים כאן משמע דמכריע דקדיש הוי חלק מפסד""ז ולא ברכו] 4) עד שמ""ע (ביה""ל ד""ה יעמיד) 5) רק שמ""ע ולא חזרת הש""ץ [ועדיף לצאת לנקביו בין הפרקים, ואם לא יצא עד אחר שאמר גאל ישראל משמע דעדיף להפסיק ולא לסמוך גאולה לתפילה (מ""ב ס""ק ט', וכן הוא מפורש בשבט הלוי ח""ט סי' כ""ב)]"	סימן צב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להפסיק להשתין באמצע ק""ש?"	"כן, וכ""ש דמותר להפסיק לגדולים (ערוה""ש סעי' ה')"	סימן צב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרהר בדברי תורה כשנצרך לנקביו?	"המקור חיים (סעי' א') הביא ראיה מגמ' יבמות (ס""ד ע""ב) דשיתין סבי איעקרו מפרקיה דרב הונא דמותר להרהר בתורה (פסק""ת הע' 61) {ולפי""ז מותר לענות אמן דהוא בכלל הרהור וכדמשמע ממ""ב לעיל (סי' פ""ד ס""ק ז')}"	סימן צב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה צריך לעשות קודם תפילה?	"צריך להסיר כיחו ויניעו מגרונו, והוסיף הערוה""ש (סעי' ד') דצריך לנקות חוטמו, עיניו, ואזניו, וגם יסדר שערותיו בידיו שיהיו מתוקנים עומד לפני המלך."	סימן צב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ודאי נגע מקום מטונף?	"לגרסת הרי""ף ורש""י א""צ לחזור אחר מים לק""ש אבל לתפילה צריך לחזור [פרסה לפניו, מיל לאחוריו], אבל לגרסת תוס' אפי' לתפילה א""צ לחזור אחריו, אמנם הוסיף הב""י דהטור ס""ל בעיקרו כתוס' אלא דס""ל דלכתחילה אם יש לו פנוי מצוה לחזור אחר מים. והמחבר פסק כרש""י דצריך לחזור אחר מים [ואע""פ שבדרכ""מ פסק כתוס', ברמ""א לא השיג כלל, וצ""ל שחזר בו] [וע""ע בב""ח דס""ל דא""צ לחזור אחר מים לשחרית כיון דא""צ לחזור לק""ש ובע""כ צריך להסמיך גאולה לתפילה ממילא א""צ לחזור גם אתפילה, ודלא כהשו""ע {ואינו מובא בפוסקים}]"	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא נטל ידיו?	"פשטות הרמב""ם משמע דצריך לחזור ולהתפלל אפי' בסתם ידים, אכן כתב הביה""ל (ד""ה צריך) דלעולם אפי' הרמב""ם סבר דא""צ לחזור ולהתפלל אפי' בידים מטונפות"	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול ידיו למנחה ולמעריב?	"כן (מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לנגב את ידיו?	"לא [משא""כ כשנוטל לאכילה דצריך לנגב את ידיו] (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם לא מצא מים?	ינקה ידיו במידי דמנקי	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי פטור מלחזור אחר מים ויכול לסמוך על מידי דמנקי?	"1) אם מתיירא שיעבור זמן תפילה [דיכול לסמוך על תוס' (גר""א ס""ק י""ב), ולאפוקי מרב עמרם גאון דס""ל דצריך לעבור על זמן תפילה] או תפילה בציבור (ב""ח, מ""ב ס""ק כ') {ויש להסתפק לפי הפמ""ג (לקמן סי' ק""ט) דכשמתחיל עם הציבור הוא תפילה בציבור ממש ואם מתחיל אח""כ הוא תפילה בציבור גרוע, באיזה תפילה בציבור מיירי כאן}<br>2) אם מסופק אם יהיה שם מים (מ""ב ס""ק י""ז)<br>3) אם יצטרך לילך יחידי או בלילה {בזמנם} (מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין כשהוא רכוב?	"כתב המ""ב (ס""ק י""ז) דמשערין השיעור מיל כאילו הוא הולך ברגליו, אכן ביאר הגרח""ק (אשי ישראל פ""ח הע' ע') דהיינו דוקא בחמור, אבל כשהולך במכונית או במרכבת משערין כפי הזמן, וכן הוא בהדיא בביה""ל לקמן (סי' קס""ג סעי' א' ד""ה ברחוק) בגמלא פרחא [וע""ע בשבט הלוי (ח""ח סי' י""ט, ח""ט סי' ל""ז) דרצה לחלק בין נטילת ידים לתפילה לנטילת ידים לסעודה] (פסק""ת סי' צ' הע' 235)"	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קשה לו הדרך כגון שירדו גשמים או שלג?	"אפ""ה צריך לילך מיל (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך להדר אחר מים לק""ש?"	"מגמ' ברכות (ט""ו ע""א) מבואר דא""צ להדר כדי פרסה ומיל ויש מח' אם זהו דוקא בסוף זמן ק""ש אבל בתחילת זמן ק""ש צריך להדר אחר מים או זהו אפי' בתחילת זמן ק""ש ואפ""ה א""צ להדר אחר מים כלל, אבל פשוט דאם המים מזומנים יש לו ליטול את ידיו אפי' לק""ש (מ""ב ס""ק כ""ב)."	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נגע במקום מטונף באמצע פסד""ז האם צריך לצאת ליטול ידיו במים?"	"הפמ""ג כתב דאם המים מוזמנים בעיר צריך לצאת, אכן הביה""ל (ד""ה אבל) מסיק דנוהגין להקל דע""פ רוב יבטל תפילה בציבור עי""ז אלא ינקה במידי דמנקי."	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול ידיו בכלי כשנוטל לצורך תפילה?	"{נראה דמדינא א""צ כלי, אמנם יש ענין ע""פ הרשב""א שהובא בב""י (סי' ד') דנוסח הברכה על נטילת ידים בא מלשון נטלא שהוא כלי, ולפי הרא""ש צריך לברך לכל התפילה אלא דאנן לא מברכים משום ספק ברכות. וכ""כ הגר""א במעשה רב (אות ג') דצריך ליטול ידיו בכלי אפי' לתפילה}"	סימן צב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם ידים?	"לפי הראבי""ה לא מהני מידי דמנקי להיסח הדעת אלא ללכלוך, לפי הר""ן מהני מידי דמנקי להיסח הדעת ולא ללכלוך, ולפי הרא""ש מהני מידי דמנקי בין להיסח בין ללכלוך (טור) [דאפי' בהיסח הדעת חיישינן שמא מודבק מעט זיעה לידיו (מג""א ס""ק ג')], ומ""מ הטור לקמן (סי' רל""ג) סבר דבעי מים אפי' לסתם ידים (וכ""כ הרמב""ם והראבי""ה הנ""ל), ומ""מ א""צ לחזור אחרי המים אלא די במידי דמנקי [דסמכינן אתוס' דס""ל דאפי' אם לא יעבור זמן התפילה די בנקיון בעלמא אם אין לו מים (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק כ""ו), אכן הגר""א (ס""ק י""ג) ביאר דסמכינן על הר""ן דס""ל דסתם ידים כשרות לתפילה ולפי""ז אפי' מידי דמנקי לא בעי, אבל למעשה קיי""ל כהמג""א דבעי מידי דמנקי (ביה""ל ד""ה ואם)]"	סימן צב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם ידים לשאר דברים שבקדושה?	"כשרות [דדוקא בתפילה מחמירים משום שיש בה הרבה ברכות והוי כאילו עומד בפני המלך (ערוה""ש סעי' ט')], אבל לק""ש יש סתירה בפמ""ג שכאן (א""א ס""ק ג') כתב דסתם ידים כשרות לק""ש אבל בסי' ד' כתב דפסולות (מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן צב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לכלכך ידיו בטיט?	"הביה""ל (ד""ה והסיח) דן אם מותר לכתחילה בנקיון בעלמא, אבל הביא הפמ""ג דס""ל דבעי מים לכתחילה"	סימן צב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול את ידיו בדוקא לשם תפילה?	"מבואר לקמן (סי' רל""ג) דצריך לכוין לשם תפילה ואינו מספיק מה שיודע שידיו טהורות, ומיהו יכול לכוין בהנטילה לשתי דברים, לתפילה וללימוד או לתפילה ולאכילה (פסק""ת אות ח')"	סימן צב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם נזכר באמצע 1) פסד""ז או ק""ש 2) שמ""ע, שנגע במקום מטונף?"	"1) צריך לילך וליטול ידיו [ובלבד שלא יבטל תפילה בציבור (ב""ח)] 2) ינקה בעפר או בכותל {או בבגדיו}"	סימן צב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקומות מטונפות?	"מקומות המכוסות [לפי שהם מלמולי זיעה], וכן אם חיכך ראשו [כדמבואר בגמ' נזיר נ""ט ע""א (גר""א ס""ק ט""ו)]"	סימן צב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצואת האף ואוזן?	"הרמ""א סבר דהוו כצואה [ומקורו מב""מ ק""ז ע""ב דאשכחן לשון צואה בצואת האף ואוזן (גר""א ס""ק ט""ז)], והגר""א חולק על הרמ""א [והוסיף הא""א מבוטשאטש כדאשכחן בנדרים מ""ט ע""ב לשון צואה על לכלוך שתחת הצפורנים], והערוה""ש (סעי' י""א) מקיל בנקיון בעלמא. [ויש להסתפק אם הכניס אצבעו לתוך אפו או אזנו אם צירך ליטול את ידיו לכו""ע משום שנגע במקומות המכוסים, ואומרים בשם החזו""א דאה""נ צריך ליטול את ידיו (מ""ב דרשו)]"	סימן צב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נגע במקום מטונף, מה הדין לגבי תורה וברכות?	"מותר לכתחילה במידי דמנקי (מ""ב ס""ק כ""ט)"	סימן צב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הרהור?	"מותר להרהר בדברי תורה כשנגע מקום מטונף (רע""א, ביה""ל ד""ה ולכן)"	סימן צב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בשעת לימודו, האם מותר ליגע במקום מכוסה אם מיד אח""כ יקנח את ידיו?"	"{כתב הב""י בשם הכל בו דיזהר בשעת תפילה ולימוד שלא יגע במקום מכוסה, וכ""כ הרמ""א, אולם נסתפקתי אם כוונתו אפי' אם מנקה ידו מיד אח""כ או רק אם לא ינקה את ידו אח""כ}"	סימן צב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חיכך בשערותיו?	"כתב הערוה""ש (סעי' י') דאם חיכך בראשו צריך נטילה אבל אם חיכך בזקנו או בפאות לאו כלום היא {ולכאורה כ""ש דשער עפעפי אינו לאו כלום}, אבל הטהרת השולחן סבר דשער זקנו הוי מקום זיעה ומסתפק בשער עפעפי עיניו"	סימן צב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגע בכינה או בפרעוש?	"כתב הערוה""ש (סעי' י') דאם נגע בכינה או הרג בפרעוש צריך ליטול את ידיו [אבל המ""ב לעיל (סי' ד' ס""ק מ""ה) סותם דבפרעוש סגי בנקיון בעלמא]"	סימן צב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל סמוך להטלת מי רגלים?	"אסור להתפלל סמוך [כדי הילוך ד' אמות] אחר שהשתין [שהניצוצות שבאמתו כלים בכסותו (מ""ב ס""ק ל""ב)], וכן אסור להשתין סמוך לתפילתו [דתפילתו שגורה בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה, ומשמע דהקפידו דוקא אתפילה ולא אתורה (ערוה""ש סעי' י""ג)] {וזהו דוקא לשמ""ע ולא לאשרי ושאר תפילות, ועוד משמע דזהו דוקא להשתין ממש אבל אינו אסור ליכנס למקומות המטונפות}"	סימן צב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא תקנו דצריך להמתין לאחר שהשתין עד שיברך שום ברכה?	"אולי משום ברכה אחת לא חששו כל כך, ומ""מ מי שלא המתין לא יברך עד שיבלעו בכסותו (ערוה""ש סעי' י""ב) {וצ""ע למה צריך להמתין הרי המי רגלים מכוסים בבגדו}"	סימן צב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשנות ממקומו שהשתין?	"יש בו משום מדת חסידות (תוס' מגילה כ""ז ע""ב, מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן צב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר במקום שכיסה דם חיה ועוף בברכה בעוד שהדם מכוסה?	"לא ישתין או ירוק במקומו (ספר חסידים סי' תתכ""ח, מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן צב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל סמוך לרקיקה?	"אסור להתפלל סמוך [כשיעור הילוך ד' אמות] לרקיקה, בין שרוקק אחר שהתפלל [וזה אסור רק אם רוקק לטיול ומרצונו ולא מחמת אונסו [והא""ר מסתפק דאולי לעולם צריך לשהות כיון דלא שייך הסברא דטרדת הלב אחר שהתפלל (ביה""ל ד""ה ועיין)]] בין שמתפלל אחר שרוקק [והחיי""א מקיל אם רקק לאונסו, אבל הביה""ל (ד""ה הרוקק) אוסר בכל אופן] [וכל זה דוקא בשמ""ע ולא בשאר תפילות כגון עלינו (טהרת השולחן)]"	סימן צב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות טובאק בשעת הלימוד?	"רע""א הביא מנזירות שמשון שאסור דיגרום שירוק לרצונו, ועוסק בתורה חמור מתפילה אפי' למי שאין תורותו אומנתו"	סימן צב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי ליתן צדקה?	"טוב ליתן צדקה קודם תפילה, ויש נוהגין ליתן כשיגיע לפסוק והעושר וגו' ואתה מושל בכל (וכן נהג האריז""ל, מ""ב לעיל סי' נ""א ס""ק י""ט) [אבל אינו נכון לקבץ צדקה בשעת קרה""ת] (מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן צב סעיף י		
